"הכרתי את ז'ואאו גלמבה רק מהטלוויזיה, והייתה לנו תמונה של מישהו שאוהב עימותים. מסיבה זו הופתענו לטובה מתנוחתו לדיאלוג, להבדיל מחוסר שיחה לכאורה בין הבאים לפניו, ומהעובדה שהוא נתן את פניו באופן אישי לרגע של מחאה של מעמד הפועלים. זה עשה עלינו רושם טוב מאוד. דבריו של סרפים גומס, מנהיג האיגוד הלאומי של עובדי רשות הנמלים (SNTAP), להצדיק השבוע את סיום ההליכה בנמלים הלאומיים – שהחלה ב-22 בדצמבר וצפויה להימשך עד 30 בינואר – מייצגים, יותר מ- שירה באוזני בעלי ספינות וחברות, עוד פרצוף של אדם שלאורך השנים הוכיח את עצמו לא פעם כבלתי ניתנת לשליטה, כמה פעמים עקשן ולפעמים לא ממושמע בעיני המעמד הפוליטי. מחליפו של פדרו נונו סנטוס באחד התיקים הבעייתיים ביותר של המנהל הסוציאליסטי הרוב, ועליו הימר אנטוניו קוסטה בתקופה של סערה גדולה, ז'ואאו גלמבה מתחיל, לעת עתה, בראש הגל. אבל רשום כמו TAP, או הסכסוך בגזרת הרכבת, יכולים להוביל לגל שקשה לשלוט בו, אפילו עבור מישהו, כמוהו, שהוא חופן גוף.
עם זאת, למרות שהוא מומחה לאילוף תרתי משמע את הגלים מימין (אלה שנשברים, במבט מהקרקע, משמאל), שר התשתיות החדש מעורר כמה חשדות: האם הוא יכול לייצג כאב ראש חדש עבור ראש הממשלה? בפרק זמן קצר, לאור הצד המרדני המוכר לו? רק מאצבעותיו יצאו פרסומים מאוד שנויים במחלוקת ברשתות החברתיות, שבשלב מסוים אפילו לא חמקו מה'כריסטיאנו רונאלדו דאס פיננסייראס' דאז, מריו סנטנו. יתרה מכך, התיקים העדינים שיהיו לו בהישג יד אינם תואמים את האימפולסיביות שהוא מניח ואינם מסתירים דבר. גלמבה, שנחשב ל"פדרו-נוניסטה" (מהאגף השמאלי של ה-PS), צוטט בהקשר של חקירה שיפוטית, אשר השפעותיה והיקפה אינם ידועים, בעקבות מעברו במזכירות מדינת האנרגיה, הקשורה ל- ניצול ליתיום ומימן ירוק; הוא גם נדרש להיות גמיש במשא ומתן עם בעל החשבונות הציבוריים, פרננדו מדינה, והוא עדיין נתפס בחשדנות על ידי חלק מהמשפחה הסוציאליסטית.
